למה יש כל כך הרבה שיטות וארגוני קרב מגע ?

אז מה חשוב לדעת?

בגלל שאין זכויות יוצרים על השם קרב מגע, הרבה מדריכים ומכונים “תופסים טרמפ” על הפופולאריות של השיטה ולכן ניתן לראות מדריכי קראטה “שמלמדים” קרב מגע, ג’יוג’יטסו קרב מגע  וכו… פשוט משקרים לאנשים בפנים.

מצד שני גם הרבה אנשי קרב מגע פותחים “תת” שיטות בלי בעיה כגון: קרב מגע ישראלי, קרב מגע גלובל וכו… היחידי שלא עשה זאת כי כיבד את אימי הייה אלי אביקזר שבמקום לפתוח שיטה בשם “קרב מגע ישראלי” שינה זאת ל “מגן”  וזה הפך ל “קרב מגן ישראלי” – אך כמובן אלי אביקזר הייה תלמידו הבכיר של אימי ולכן מדובר גם בשיטה שהיא בקרב מגע.

מכון קרב מגע אמיתי נאמן לעקרונות, ומאמניו גדלו והתחנכו לפי הלך הרוח של לחימת רחוב.

אז איך אפשר לדעת?

1. הדרך הפשוטה ביותר היא כזו: אם זה נראה “מגניב” מידי, הוליוודי מידי, ווירטואוזי או במילים אחרות מסובך מידי, זה לא קרב מגע.(כל תרגיל עד 3 שלבים)
2. בקשו מהמדריך לראות תעודות של קרב מגע (עדיפות עם מספר סידורי)
3. אתם תמיד יכולים להתבונן בעץ הקרב מגע ולראות אם יש קשר בינו לבין השיטות בעץ- אם כן כנראה הוא מדריך קרב מגע אמיתי.
4. הרעיון של הקרב מגע הוא שכל אדם יוכל להתגונן מול תוקף חזק וגדול ממנו. ולא משנה אם זה מבוגר, נערה , ילד והוא רזה, נמוך, גבוה או שמן. אם המדריך מדגים טכניקה הכוללת בעיטה גבוהה לראש, סלטה באוויר, שפגט וכיוצא בזה, סביר להניח שזה לא קרב מגע.

שיטת הקרב מגע הפכה למוכרת בעולם כשיטת הגנה עצמית וקרב פנים אל פנים המתאפיינת בפשטותה ויעילותה, הנלמדת כשיטה אזרחית וכשיטה לכוחות ביטחון שונים בארץ ובעולם.

ועכשיו בואו נעבור לשאלה שלנו – למה יש כלכך הרבה שיטות קרב מגע ?

• בין השנים 1978 ועד 1989 הייתה רק את האגודה הקרב מגע שייסד אימי שדאור ליכטנפלד- ( אלי אביקזר ניבחר להקים את הוועדות המקצועיות ואת וועדת הדרגות בהסתמך על כישוריו בקרב מגע וניסיונו כפעיל בהתאחדות הג’ודו.)
• בשנת 1971 הסמיך אימי חגורה שחורה ראשונה בקרב מגע. החגורה הוענקה לתלמידו רב הכישורים אלי אביקזר. אלי תלמידו הנאמן של אימי, המשיך בפיתוח ושיכלול קרב המגע.
• ב 1987 הייה אלי אביקזר הראשון לצאת מהאגודה לקרב מגע
• בשנת 1989 ייסד את העמותה ל ק.מ.י (קרב מגן ישראלי) מהסיבות הבאות :
  השיפורים הרבים שאלי הכניס ותרגילים החדשים שפיתח, יצרו שיטה שונה במקביל לקרב המגע “המקורי”.(ככל הנראה לא רצו לשנות את התרגילים המקוריים). ולכן במטרה למסד את השינויים והשיפורים ולאחדם למקצוע חדש, פנה אלי לתלמידו הבכיר אבי אביסידון שהיה לסגנו ויד ימינו ושניהם הקימו את ק.מ.י.2. אלי הייה ציוני והייה חשוב לו שבקרב מגע הייה סממן ישראלי – (מאחר שהמקצוע פותח בישראל) ולכן הציעה לאימי להוסיף לקרב מגע את המילה ישראלי ולהפוך זאת ל “קרב מגע ישראלי”. אימי דחה את הרעיון בטענה שזה ידחה את האנשים מחו”ל ללמוד את המקצועה. ומכיוון שאלי כמו שנאמר לעיל כיבד את אימי הוא שינה מ “מגע” ל “מגן” וזה הפך ל “קרב מגן ישראלי”.
• אחרי אלי אביקזר התחילו להיפתח שיטות נוספות כמובן בברכתו של אימי ככגון: האיגוד הבינלאומי לקרב מגע 1995 , קרב מגע חיים זוט 1993 , האגודה לקרב מגע הפכה להיות תחת חיים גדעון לאחר מכן שינה את הלוגו והוסיף את שמו.לאחר מותו של אימי (ליכטנפלד) ב 1998 – התחילו להיווסד יותר ויותר ארגונים חדשים ושונים של קרב מגע וזה קורה כמו בכל אגרון וחברה מכיוון ש:

  לכל אחד יש את השיפורים שלו בתרגילים שהוא רצה להכניס והדרג הניהולי לא מסכים לכך או מסיבה אחרת(בין אם משיטות אחרות שלמד או בין אם ניסיון מהשטח או ערבוב של הקרב מגע הצבאי עם האזרחי).
  2. היו כאלה שרצו שיזכרו את השמות שלהם כמייסדי שיטות או ראשי שיטות.
  3. חלק לא הסכימו על התנהלות האגרון (עמותה – ללא מטרות רווח או חברה – כן למטרות רווח) או מסיבות אחרות.
  4. היו כאלה שלא הסכימו על הלבוש ושיטת הדירוג
  5. וכמובן סיבות אחרות, אישיות ורגשיות של כל אדם.

  האם יש הבדל משמעותי בין השיטות והאירגוניים השונים של הקרב מגע  ?

  עקרונית התרגילים בין ארגון לארגון נשארו דומים בטכניקות הבסיס עם אותם עקרונות אבל יש הרבה תרגילים שגם השתנו. הרבה מן האגרונים ספגו בתוכם טכניקות קרקע ו/או עמידה שלא היו בסילבוס “המקורי”. חלק שינו את אופי הדרגות, הלבוש והפז”מ ביניהם. אך על כך במאמר האחר. 

  למאמר על הלבוש והדרגות של קרב מגע לחץ כאן