מי פיתח?

אימי ליכטנפלד (שדה אור) הוא המייסד והמפתח של הקרב מגע .
אימי נולד בשנת 1910 בהונגריה וגדל בברטיסלאבה, בירת סלובקיה. אביו של אימי, סמואל ליכטנפלד, היה אמן קרקס ובלש בכיר בעברו, וגם הבעלים של מכון הראשון בעיר להרמת משקולות “הרקולס” בברטיסלאבה, בו התאמן בהיאבקות, באגרוף ובהרמת משקולות. בצעירותו היה סמואל מתאגרף מצוין, ולכן עודד את אימי להשתתף במגוון פעילויות אתלטיות שכללו התעמלות, היאבקות ואגרוף. בצעירותו זכה אימי במספר אליפויות באירועי ספורט שונים וצבר הישגים יוצאי דופן באגרוף ובהיאבקות. בשנים 1939-1929 אימי היה אחד המתאבקים המצליחים ביותר באירופה.

למה פיתח?

בשנים של עליית הנאצים לשלטון, הפכו התקפות אלימות נגד יהודים לאירוע שגרתי ברחובותיהן של ערים מזרח אירופאיות רבות. אימי וצעירים יהודים נוספים השתתפו בקטטות רבות נגד אנטישמים מהאוכלוסייה של ברטיסלאבה, במטרה להגן על הקהילה היהודית מהתקפות יחידניות ולמנוע פוגרומים ברובע היהודי. אין מספיק מקום לתאר את המספר העצום של התנגשויות שהתרחשו באותה תקופה, אבל דווקא הן יצרו תפיסת עולם ואימון גופני של אימי שדאור והפכו אותו מספורטאי ללוחם החלטי ובלתי מתפשר. התנסויות אלו הובילו בסופו של דבר את אימי לפתח שיטה פשוטה שכל אחד יוכל להשתמש בא כדי להגן על עצמו.

איך זה הגיע לישראל?

אימי עלה לישראל בשנת 1942 והצטרף להגנה.
לאחר שעלה לארץ. ראש ארגון ההגנה, יצחק שדה, גייס מיד את אימי כמדריך קרב פנים אל פנים(קפא”פ) בשל כישורי הלחימה הידועים שלו.
בשנת 1944 אימי החל לאמן יחידות צבאיות באימונים גופניים מיוחדים, שכללו שחייה, היאבקות מעשית,שימוש הגנה עצמית מפני תקיפות סכין ,טכניקות אגרוף מערבי , ג’וג’וטסו יפני אירופאי, היאבקות שימושית, ושימוש במקלות.
 בין השנים 1948-1942, אימי פיקח על אימונן של היחידות המיוחדות של ההגנה, הפלמ”ח, הפלי”ם וכוחות המשטרה. עם הקמת צה”ל ועם גיוסו לצה”ל שימש אימי כמדריך ראשי לאימון גופני והגנה עצמית.כמדריך הראשי לקרב מגע בצה”ל, ניתנה לאימי ההזדמנות לבחון את הידע האישי והניסיון שלו יחד עם הידע והניסיון של החניכים שלו, וכך הצליח אימי להרחיב את שיטת קרב המגע על ידי שימוש בעקרונות התקיפה וההגנה היעילים ביותר.
במהלך שירותן כאשר אימי ראה שחלק מהתרגילים(הטלות ותרגילי ההג’יוג’יטסו) אשר לימד היו מסובכים,מורכבים,לא יעילים לחייל הממוצע ואינם ניתנים לביצוע מיידי ע”י כל חייל, הייה מוציאי אותם משימוש ומוצאה פתרונות פשוטים יותר כדי שכל חייל יוכל לבצעם בזמן תרגול קצר.
בזמן שירותו הצבאי (כ 16 שנה) נכנס המוסג “קרב מגע” ודחק את המוסג ” קפא”פ”.
בשנים הללו יסד ופיתח את עקרונות ושיטת הקרב מגע. בהתחלה טכניקה של קרב מגע שומשה לטובת הצרכים של כוחות הביטחון. פירוש הדבר, הלימוד של השיטה צריך להיות זמין ובאותו הזמן מהיר בלמידה ויעיל לשימוש במצבים קיצוניים עבור כל חייל.

בשנת 1964 פרש אימי משרותו הצבאי ופתח את מכון הקרב מגע האזרחי הראשון בנתניה. שם התחיל להתאים את הקרב מגע לאזרחים.

בשנת 1978, שדאור וכמה מתלמידיו המסורים ביותר שלו הקימו אגודה ישראלית לקרב מגע כדי להפיץ את השיטה בארץ ובחו”ל, ולהוכיח את יתרונותיה בתחום הגנה עצמית. אימי היה נשיא של האגודה הזאת עד סוף חייו.

ההכרה הבינלאומית הראשונה של שיטת קרב מגע קיבלה ב-1981 בארצות הברית, בסיוע של איש העסקים האמריקני דניאל אברהם. ב 1995 הוקמה הפדרציה הבינלאומית לקרב מגע.
 בשנת 1996, אימי העניק לאייל ינילוב, מאמן ראשי של הפדרציה, דרגת מיומנות גבוהה ביותר.

 ומשם כמו שאנחנו יודעים השיטה הפכה להיות מפורסמת בכל העולם.

אימי (ליכטנפלד) שדה אור ז”ל  נפטר ב 9 לינואר 1998 בגיל 87.

מה העקרונות?

אימי ותלמידו הבכירים פיתחו את שיטת הקרב מגע על העקרונות הבאים:

1. “לא להיפגע.”
2. “פעל לפי יכולתך , אך פעל נכון.”
3. “השתמש בידע לפי הצורך.”
4. “הדרך הפשוטה ביותר שהיא הדרך הקצרה ביותר והמהירה ביותר.”
   
   על פי עקרונות אלו פיתח אימי תרגילים פשוטים ויעילים המתאימים לכל אדם בכל גיל.
   
   
   

   מי ממשיך את דרך הקרב מגע ?

   לאימי היו תלמידים רבים, הן משירותו הצבאי והן משיעוריו האזרחיים. ברבות הימים, חלק מתלמידים אלו המשיכו את דרכו של אימי, כאשר חלקם ממשיכים בשיטת הקרב מגע המסורתי וחלקם עושים שינויים ואדפטציות שונות לקרב מגע, ומערבים אותו עם שיטות אחרות.

שמות כמו אלי אביקזר, חיים גדעון, אייל ינילוב , חיים זוט,רפי אלגריסי ושייקה ברק היו התלמידים הבכירים שלו, כמובן שיש עוד מהמאסטרים שהקימו ארגונים שונים, אשר בסיסם זהה לקרב מגע אבל על כך במאמר האחר שלנו.

לחץ למאמר של למה יש כלכך הרבה שיטות קרב מגע.