קרב מגע או MMA מה לבחור? – הגיע הזמן לעשות סדר בעניינים!

קרב מגע או MMA מה לבחור? – הגיע הזמן לעשות סדר בעניינים!

כדי להבין מה לבחור קודם בואו נבחן את ההיסטוריה של כל ענף.

ההיסטוריה של קרב מגע:

קרב מגע– היא שיטת לחימה ישראלית(שיוסדה בצה”ל) מתחום השיטות המבוססות על מציאות ששמה דגש בלימוד ופיתוח הגנה עצמית תוך זמן קצר ושימוש בטכניקות מהירות ויעילות המחפשות לתת מענה למצבים שיכולים להתרחש ברחוב כמו: הגנה עצמית מפני תוקף אחד או קבוצת תוקפים, עם נשק או בלעדיו (כשהאדם מותקף על ידי גורמים שרוצים להזיק לו או מאיימים עליו ולא בזירה תחרותית). בקרב מגע אין חוקים – הכל הולך! 
אימי ליכטנפלד (שדה אור) הוא המייסד והמפתח של שיטת הקרב מגע.

ב 1928 – זכה אימי באליפות סלובקיה בהאבקות לנוער ושנה לאחר מכן זכה באליפות סלובקיה לבוגרים בהאבקות במשקל בינוני. באותה שנה גם זכה באליפות סלובקיה באגרוף וכן באליפות בין לאומית בהתעמלות.
שנה אחר שנה זכה אימי באליפויות סלובקיה רבות והיה מבכירי הנבחרת הלאומית הסלובקית עד 1936.
בין 1936-1940 אימי נטל חלק באין ספור התנגשויות אלימות הן בקבוצה והן לבדו כנגד מאות מתנכלים אנטישמים אשר ניסו לתקוף ולבצע פוגרומים ברובע היהודי. התנגשויות אלו הם שהפכו אותו מספורטאי ללוחם החלטי ובלתי מתפשר. שם, בעימותים אלה, נשתל במוחו של אימי הרעיון שיבשיל עם השנים למה שהוא היום קרב מגע. שיטה פשוטה שכל אחד יוכל להשתמש בא כדי להגן על עצמו.

במהלך שירותן כאשר אימי ראה שחלק מהתרגילים(הטלות ותרגילי ההג’יוג’יטסו, ג’ודו והיאבקות) אשר לימד היו מסובכים,מורכבים,לא יעילים לחייל הממוצע ואינם ניתנים לביצוע מיידי ע”י כל חייל, הייה מוציאי אותם משימוש ומוצאה פתרונות פשוטים יותר כדי שכל חייל יוכל לבצעם בזמן תרגול קצר. בהתחלה כול טכניקה של קרב מגע שומשה לטובת הצרכים של כוחות הביטחון. פירוש הדבר, שלימוד הקרב מגע הייה צריך להיות זמין ובאותו הזמן מהיר בלמידה ויעיל לשימוש במצבים קיצוניים עבור כל חייל.

לאחר פרישתו מהצבא ב1964, החל אימי להתאים ולעדן את שיטתו למורכבות הנדרשת באזרחות תוך שהוא מקים ארגון גדל והולך של מתאמנים.
במהלך עשרות השנים האחרונות,שיטת הקרב מגע עקב האפקטיביות שלה, אינטואטיביות והאגרסיביות שלה אומצה על ידי צבאות וגופי ביטחון רבים ברחבי העולם וכמובן משתמש את צה”ל, מג”ב, משטרה ושאר כוחות הביטחון של מדינת ישראל.

ההיסטוריה של MMA:

• MMA – אומנות לחימה ספורטיבית מודרנית בשמה בעברית “אומנות לחימה משולבת” ובאנגלית “MIXED MARTIAL ARTS”.
• כיום המ.מ.א הוא ענף ספורט קשוח המדמה קרב פנים מול פנים 1 על 1, שבו מותר השימוש במגוון רחב של שיטות לחימה ללא נשק בהגבלת חוקים מסוים כדי למנוע פציעות חמורות ומוות.
  השיטה משלבת בין לחימת עמידה(סטרייקינג) והיאבקות עמידה וקרקע(גראפלינג). השיטה התפחה במאה האחרונה במיוחד עם שידור קרבות ה UFC מארצות הברית. בעקרון תחרויות מהסוג הזה היו עוד ביוון העתיקה בשם pankration אך מה שבאתם עשה את MMA פופלארי מאוד זה תחילת דרכו שבו התחרו לוחמים שונים מסגנונות שונים אחד מול השני ללא חלוקת משקלים וחוקים מועטים מאוד כגון לא לנשיכות ואצבעות בעיניים בלבד בתחילת הדרך. לאט לאט התחילו להבין אילו ענפים מתאימים לסוג ספורט כזה תחת החוקים הקיימים וחוקים נוספים שנוספו. שמות כמו גרייסי, רוטן, קוטור ולידל חרטו את שמותיהם על הספורט עם השילוב של רמת מומחים בולטת והתמודדות. התוצאה כיום היא סגנון מגוון בהשראת עשרות דיסציפלינות שנקרא MMA.

מה זהה בין קרב מגע וMMA:

מספר תוקפים – תחרויות ואימוני ה-MMA הם 1 על 1 בלבד בעמידת קרב ובביגוד נוח.
בקרב מגע לעומת זאת מתבצאות תרגולות כנגד מספר תוקפים בין אם מעמדת קרב או מעמדה נחותה וכן מול יריב חמוש בסכין או מקל והמטרה היא לשרוד! זוהי שיטה רבת עוצמה להתכונן לתרחישי הגנה עצמית בעולם האמיתי, והיא דוגמה מצוינת למה שאימוני קרב מגע לעומת MMA מכינים אותך אליו. וזה בדיוק הסיבה למה בקרב מגע אנחנו לא רוצים לרדת או להשאר בקרקע מחשש לתוקף נוסף שיכול לתקוף אותנו כשאנחנו במצב נחות בקרקע.

כלי נשק – בעולם האמיתי לצערינו ישנם התקפות עם כלי נשק כגון סכין, מקל ועל כן קרב מגע מתרגל ומבצע סימולציות תחת לחץ כדי להתמודד עם המצבים הללו לעומת MMA.

חוקים,חוקים , חוקים – ספורט צריך חוקים כדי לשמור על הגינות ולהגביל את הפציעות.
בMMA אסור:

• • לפגוע במשפעה
  • לפגוע בעיניים
  • נגיחה
  • נשיכה
  • יריקה
  • משכית שיער
  • מניפולציה של אצבעות
  • מכה בעמוד השדרה או בחלק האחורי של הראש או משהו מאחורי האוזניים
  • פגיעות בגרון מכל סוג, כולל אחיזה בקנה הנשימה
  • בעיטה וחבטת ברך בראשו של יריב מקורקע (ראה בעיטת כדורגל)
  • רקיע יריב על הקרקע

הבדלים קטנים, בעיה גדולה – בעוד ש-MMA עשוי למשוך טכניקות מסגנונות שונים, זה הפך לסגנון משלו. ללוחם המשתמש בטכניקות שיריבו אינו מכיר יש יתרון עצום. דוגמה טובה לכך היא סגנון הלחימה בנקודות קראטה של ​​ליוטו מצ’ידה בריצה שלו לאליפות UFC במשקל קל-כבד. זה נמשך עד שהיריבים החלו להתאמן במיוחד ולהתכונן לטכניקות שלו. הבדל אחד בקרב מגע לעומת MMA הוא שקרב מגע מספק הכשרה למגוון גדול יותר של איומים. כך שתהיה מוכן יותר להתגונן מפני סגנונות לא מוכרים לאחר אימון עם קרב מגע.

קרב מגע – בנקודות:
יתרונות :

• • 1. יתרון משמעותי וגדול הוא שהשיטה היא מודרנית ומותאמת לסכנות וההתקפות הממשיות שקוראות עכשיו ברחוב. לדוגמא: בקרב מגע לומדים כיצד להתגונן כנגד מקרי אונס לנשים שמתחילים בדרך כלל מחניקות, חביקות, תפיסות בשיער או תפיסות ידיים. נלמד כיצד להתגונן בקרב פנים מול פנים אם ידיים חשופות, כיצד להתמודד עם התקפות סכין ואלה, איומי סכין ואקדח וכו…
    2. מגוון הטכניקות רחב ומלמד להתמודד בעמידה וגם בקרקע כאשר יש שימוש בנקודות תורפה של היריב כגון: מכות לגרון, נשיכות, אצבעות לעניים ומכות למפשעה.
    3. מתאמנים להתמודד עם מספר תוקפים
    4. לומדים לזהות את הסכנה ברחוב ולתפוס עמדה טקטית
    5. נלמד בצה”ל – כיוון שקל ויחסית מהר ללמוד (משתמשת בתנועות הטבעיות של הגוף )
    6. מתאים לכל אדם – לכל הגילאים ובמיוחד לבוגרים ונשים
    7. ללא פילוסופיה או מסורתיות כשלהי (יכול להיות גם חסרון)
    8. נלמד מהר יחסית (באזרחות מ 3 עד 6 חודשים המתאמן יודע כבר ידע בסיסי-מתקדם בהגנה עצמית וקרב פנים מול פנים לרחוב)

חסרונות:

• • 1. אין חוקים ולכן גם אין תחרויות (אבל עושים קרבות וסימולציות תחץ לחץ כל הזמן)
    2. זה לא ספורט ולכן פחות מתמקדים על אימונים פונקציונליים או גמישות. (המטרה היא לסיים את הקרב מהר ככל האפשר ולא לעשות סיבוב של 3 דקות)
    3. ללא פילוסופיה או מסורתיות כשלהי (יכול להיות גם יתרון)
    4. יכולה להיות אגרסיבית מידי לאנשים שבאו ללמוד אומנות לחימה רכה.

MMA - בנקודות:

יתרונות:

• • 1. השיטה ללא פילוסופיה או מסורתיוית כלשהי.
    2. אנשי ה מ.מ.א הם בין הלוחמים הכי מוכנים לקרב פנים מול פנים ועבודה אגרסיבית
    3. מגוון רחב מאוד של תרגילים הין בעמידה והין בקרקע
    4. אחד השיטות הטובות ביותר בקרב פנים מול פנים 1 על 1
    5. תחרויות בין לאומיות וניתן להגיע ל UFC ולהפוך את המקצוע לעבודה משתלמת במיוחד.
    6. לוחמים בעלי יכולות פונקציונליות במיוחד

חסרונות:

• • 1. פציעות הם חלק גדול ובלתי נפרד של ענף ה MMA
    2. אגרופים ובעיטות בראש בכל תחרות(פחות מאגרוף ואגרוף תאילנדי)
    3. אינם יודעים להתמודד כנגד מספר תוקפים(לרב)
    4. יכולה להיות אגרסיבית מידי לאנשים שבאו ללמוד אומנות לחימה רכה.
    5. אינם יודעים להתמודד כנגד תקיפות ואיומי נשק.

לסיכום:

בעוד ששני המקצועות יכולים להעניק לך כישורי הגנה עצמית שימושיים, MMA אינו מיועד באותה מידה להגנה עצמית כמו קרב מגע. קרבות אמיתיים קורים בסמטאות ובברים מבחוץ, לא בכלובים. במצב הישרדות אמיתי, תעדיף להשתמש בכל האמצעים שעומדים לרשותך ולעשות הכל על מנת לישרוד. ל-MMA יש את מקומו כספורט, אבל הוא יכול ליפול במהירות מהטקטיקות שעשויות להידרש להישרדות בעולם האמיתי.

אולי אתה משווה בין קרב מגע ל-MMA, אבל אולי לא תצטרך לבחור. טכניקות רבות שאתה לומד בקרב מגע עובדות ונמצאות ב-MMA, ועשויות רק לתת לך יתרון. בתוספת טקטיקות וטכניקות לחימה לעולם האמיתי.

*נקודה למחשבה: בשנות ה-60 וה-70 של המאה העשרים ניסה ברוס לי ליצור שיטה דומה, ולכן יזם את הג’יט קון דו. לי האמין כי “הלוחם הטוב ביותר הוא לא מתאגרף, קראטקא או ג’ודוקא. הלוחם הטוב ביותר הוא זה המסוגל לאמץ כל סגנון, להיות חסר צורה, לאמץ את סגנונו האישי ולא לעקוב אחרי מערכת המבדילה בין סגנונות”.

טכניקות קרב מגע בשימוש הMMA בתום לב: